"ילידים דיגיטליים" זה מונח שהכניס לתודעה מרק פרנסקי, חוקר מניו יורק, בסביבות 2001. הם יכולים להיות מאופיינים בהרבה היבטים כפי שאותו מרק ציין. נולדו אל תוך עידן הטכנולוגיה, שולטים ברזי הדיגיטל, כל היום מצויים ברשתות חברתיות ומחפשים איך לבצע טאצ' עם האצבע בכל דבר שזז בערך. אבל יש גם מאפיינים רבים אחרים, שמרק לא התייחס אליהם וכדאי להבין. היבטים תעסוקתיים משתנים, היבטים אישיים, מושגים כמו הגשמה עצמית או רצון להגיע כמה שיותר רחוק במינימום זמן ומאמץ. וזה עובד להם, אז סימן שגם אפשרי. מדובר על ילדים שבאמת נולדו אל תוך עולם הטכנולוגיה שסביבינו.
אפשר לשים את האצבע על סביבות תחילת שנת 2004, שצוקרברג החליט שהוא מעלה לאוויר את פייסבוק. זה היה עניין של טיימינג. פשוט תזמון מדויק. הרי היו עוד לפני כן רשתות חברתיות כאלה ואחרות שפשוט נכשלו. לא היה להן משהו אחד שהיה לפייסבוק – תזמון. הזמן שבו היא עלתה לאוויר, הכוח שהיא צברה, הפשטות שהיא הציגה בכפתור 'לייק' שמסמן אהדה ואפשרות להוסיף כמה פוסטים ותכתובות לעולם שרוצים. כשהתחלתי ללמד בגיל 23 קבוצות של מבוגרים, אנשים שמעוניינים לבצע הסבה מקצועית, דורשי תעסוקה או פשוט אנשים מ'הדור הישן' שחייבים להכיר את עולמות הטכנולוגיה – זה היה עניין של תזמון. זה היה אחד מהרגעים שהיה לי בייגל'ה מעל הראש. הם כבר רשמו אותי כמרצה של קורסים רבים, עוד לפני שהתקבלתי. סגרתי להם פינה. התזמון היה כל כך מדויק באותה העת שהם פשוט לקחו אותי. דיברתי שטויות במבחן שעשו לי, וגם אמרו לי בפנים-מול-פנים, אני לא מדויק מספיק. "זה לא היה מדהים" אחרי שהצגתי איזשהי תוכנה מסוימת. אבל זה לא לגמרי שינה להם מסתבר. הם השאירו אותי בחוץ, ממתין, לחוץ. הם התייעצו וחשבו. לא הייתי שם וגם לא צריך להיות זבוב על הקיר בשביל להבין שאחד משך לכיוון של "הוא לא מתאים. הוא לא מקצועי מספיק!" והוא צדק אגב לימים. בעוד אחרים ענו "אבל כבר שיבצנו אותו לקורסים שצריכים לרוץ! תלווה אותו, זה לא יספיק?" הוא לבטח ענה שכן, מספיק, סבבה. אבל בפועל, לא ליווה ולו יום אחד. הם נתנו לי את האשראי ללמד ומהר מאוד קבוצות סגרו בפניי את הדלת. אז הבייגלה היה קיים בזמנו וקיבלו אותי. והרווחתי יפה. והתחלתי ללמד במכללת ההייטק המובילה בישראל. אבל זה לא החזיק מים. נזכרתי בסיפור הזה כי זה מתאר את דור הילידים הדיגיטליים.
מהר, עכשיו, בקיצור דרך ובתזמון מדויק!
גם אם זה לא מתאים. וזה לא התאים...מה עוד מתאר את הדור הזה? הדור החדש?
הוא יקפוץ בין מקומות, הוא יגשים את עצמו, יכבוש יעדים ויצליח להרוויח את הכסף ממגוון מקומות ולא רק מאחד.
הביטו על פירמידת הצרכים של מאסלו. אנחנו צריכים להבין שהיום כל אחד שואף להיות בדרגת ההגשמה העצמית הנעלה ולא רק לסגל לעצמו ביטחון או חופש כלכלי, מה שהיה בעבר שאנשים היו מועסקים באותו הארגון 20 שנה. זה שונה וזה אחר. גם אם הארגון הוא כלוב זהב שמעניק תנאים, מעמד ויכולות, העובד יחפש את הצעד הבא שלו.
הסבר הפירמידה: האדם שואף להגיע תמיד לפסגת הפירמידה. בדרך, עליו להשיג את כל אחד מהשלבים המצויים. החל מלהשיג צרכים בסיסיים בחייו, קרי מזון, שתייה, אוויר, להתקלח ועוד. לאחר מכן, שיצבור ביטחון והגנה בחייו ושאינו בסזכנה ושהוא בסביבה מתאימה והולמת לחייו. שייכות וקבלה זוהי הרמה השלילשית, להיות שייך למסגרת כלשהי ולקבוצה שתקבל אותו. ולסיום, הערכה עצמית ומימוש עצמי ברמות הגבוהות.
אם ניצמד לפירמידה הזו, נבין שהעובד העתידי יחפש את האתגר הבא שלו ואת ההגשמה העצמית שלו.
הוא יהיה יצירתי, הוא ישאף גבוה והוא יקפוץ מחלום לחלום ומיעד ליעד.
עולם התעסוקה אינו ערוך לכך מספיק והוא צריך להתכוונן לתשתית נכונה עבור אותם עובדים שמעוניינים לכבוש יעדים. עולם התעסוקה כיום נשען על העובדים הפשוטים בתחתית ומבצע שימור ידע דרך אמצעים טכנולוגיים שונים, אבל לא מצליחים לפצח כיצד לגרום לעובדים להישאר במתכונות כאלו ואחרות.
ולסיום - מקצועות העתיד יהיו אלו שישלבו טכנולוגיות.
אם בעבר החלקאי היה בעל המאה, לאחר מכן התעשיין בפרוץ המהפכה התעשייתית. היום, זהו בעל הDATA ששולט בעולם.
בחלק הבא אספר על רכבים אוטונומיים ומהפכות בתחומי הטכנולוגיה התחבורתית. אבל לעת עתה, נבין כי מתקיני עמדות טעינה חשמליות זהו מקצוע שלא היה. משלבי טכנולוגיות ותקשוב במערכות חינוך, זהו מקצוע שלא היה. מקצועות שקשורים לנוחות האדם במאה ה-21, קרי משלוחים מהירים, רחפנים שמטיסים משלוחים, מעבר גלובלי של סחורה, צמצום פערים חברתיים דרך טכנולוגיה - כל אלו הם מקצועות העתיד.
ומה באשר למקצועות העבר?
חלקם יעלמו. חלקם ישתנו. חלקם גם יישארו.
הקופאי בסופר השכוני עדיין ימשיך למכור מוצרים עבור הזקנה שבאה לקנות. גם בעוד 50 שנה.
המורה בבית הספר שיושבת עם ילדים ולא בוט שמלמד אותם. זה דבר שיישאר
גם פקיד בבנק יכול להישאר. אבל להיפחת בצורה משמעותית שתשפיע על גורל כולנו ועל איך החיים שלנו ייראו בעתיד, הקרוב ממש.
אני פותח את ההרצאות שלי בשאלה 'למה כל כך חשוב לגוגל לפתח רכב חשמלי?'
כן, זה הוא למעלה. מעוצב טוב, נראה טוב והוא גם אוטונומי. הוא נוהג לגמרי לבד.
אז למה להם? למה הם לא קנו בחטיבה משותפת עם יונדאי או הונדה ויצרו רכב איתם? התשובה היא ממש לא רק כסף והשתלטות על העולם.
התשובה היא שגוגל רוצים לשלוט בזמן בו אתם תשבו ברכב ולא תעשו דבר.
אתם נוסעים כעת לעבודה והם שולטים בפרסומות שמסביבכם ובתכנים שיהיו ברכב.
מצד אחד זה טוב. אתם תקבלו בדיוק את מה שאתם צריכים. מצד שני, עולה פה השאלה על הפרטיות שלנו ומי שולט בDATA שמסביבינו?
כפי שכתבתי למעלה, בעל המאה היום הוא האדם השולט בDATA. פייסבוק קנתה את אינסטגרם כשהיו לה 13 עובדים ו0 דולר רווח מהאפליקציה. אבל היה לאינסטגרם מעל 150 מיליון משתמשים דאז, והיא פשוט קנתה אותם.
היא קנתה אותם תמורת מיליארד דולר, שוב, על אף שלא הכניסה שקל אחד!
זה אמור לתת הבנה כי העולם הולך לכיוונים של DATA. של מידע. של מי מחזיק במידע שלי. ועלינו להיות ערניים לכך. גם אם אנחנו נוסעים ברכב אוטונומי והכל רגוע ונפלא. ובחיים - כשהכל רגוע, שקט, נפלא והכל זורם - יצר ההישרדות של האדם בטבע תמיד הורתה לו, זה הזמן להיזהר ולפקוח עיניים מהסכנה הבאה.
עולם ההייטק גאים להציג בפניכם את הפודקסט החדש שלנו על טכנולוגיה, למידה ומה שביניהם.
מוזמנים להאזין בספוטיפיי בדרכים, ביוטיוב ברכב או בכל דרך שתבחרו.
שאלת השאלות. מה עלינו ללמוד?
בטבע מי חי יותר שנים?
הצב או הארנב?
הצב העייף, אך נושם בצורה נכונה. הצב שיודע לנוח, אך אוכל בצורה איטית ושקולה.
או הארנב שרץ, מקפץ ממקום למקום, לא נח לרגע, אוכל בצורה מהירה ולא נושם נכון כלל.
אורך חיים של צב הינו מעל 50 שנה ויש כאלו גם מעל 100.
אורך חיים של ארנב הינו עד 9 שנים.
נקודה למחשבה.
רשת חברתית חזקה כמו טיקטוק מכילה בתוכה גם עמדות כלפי תעסוקה.
המשמעות היא שיש האשתגים (תגיות) שעובדים מסמנים אותם וטרנד (כלומר, מגמה) שעשויה להיווצר סביב תעסוקה, יכולה להיווצר מתוך הטיקטוק.
למשל, ראינו קולות של עובדים מדור הZ שקוראים להעלאת שכר בארצות הברית. ואכן המחאה השפיעה והצליחה. ראינו גם קולות שמתנגדים לפיטורי הייטק או להורדות שכר משמעותיות, ואכן ניכרת ההשפעה של הרשת החברתית על עולמות התעסוקה.
שתי מחאות מובילות שזכו לכיוונים והאש-תגים בטיקטוק הן:
האנה צ'אן שהרוויחה מיליון דולר עוד לפני שהגיעה לגיל 30, העלתה סרטון טיקטוק ובו היא שיתפה את עוקביה ב7 כללים שלטענתה מי שיבצע אותם, יגיע רחוק בעתיד הקרוב ובעידן הנוכחי.
למרות שלא פירטה איך הרוויחה את הכסף, צ'אן סיפרה שהיא עזבה את העבודה שלה בגיל 23 ועשתה את המיליון הראשון שלה שלוש שנים לאחר מכן, תודות לכמה עקרונות לחיים שאליהם היא דבקה. בטיקטוק יש לה יותר מ-200 אלף עוקבים ו-3.8 מיליון לייקים - והיא פרסמה שם את הסרטון שכותרתו "שבעה כללי חיים שיהפכו אותך למיליונר בשנות ה-20 שלך" - שצבר מעל למיליון צפיות.
1. שפה - הטיפ הראשון שלה קשור לשפה שלכם. "השפה שבה אתם משתמשים כדי לדבר על עצמכם היא הויטמין או הרעל שלכם", היא אמרה והסבירה שהתת מודע של האדם יכול לעשות את ההבדל בין מציאות לדמיון וכשאתם מדברים בצורה שלילית על עצמכם זה רע מאוד למיתוג שלכם.
2. חשיבה כספית יעילה - "אתה חייב באמת להאמין שאתה שווה הרבה כסף לפני שזה הופך למציאות"
3. דמה את הסביבה שלך לנשק שלך - בדיוק כמו שכריש יכול לגדול רק עד כמה שהאקווריום שלו מאפשר לו, צ'אן הזהירה שזה לא תירוץ לבזבז כסף שאין ועליך להיות כפוף לתקציב שלך.
4. התנהג כאילו אתה שווה מיליון דולר
5. השקעות חכמות - הסתובבו בסביבת אנשים שמשקיעים והריחו את ההשקעות הנכונות.
6. לשלם לספקים לפי ביצועים ולא לפי שעון - "גם אם התעריף השעתי שלכם הוא גבוה, עדיין יש רק 24 שעות ביממה, מה שאומר שההכנסה שלכם מוגבלת".
7. כן, תפסידו, חברים. - לטענתה, כאשר אתם מטפסים למעלה, הרבה יותר קל לחברים הוותיקים שלכם לנסות למשוך אתכם למטה במקום לשאוב מכם השראה ולעבוד קשה יותר בעצמם. כל אדם מצליח צריך לדעת לאבד הרבה חברים, אבל זה לא בהכרח דבר רע כי הרבה חברים חדשים יגיעו במקומם - ככה היא מבטיחה.
צפו בערוץ הטיקטוק של צ'אן